יהלומי מעבדה נחשבים לירוקים מכיוון שהם מיוצרים בתהליכים ידידותיים לסביבה. בניגוד ליהלומים טבעיים, הנכרים מכדור הארץ באמצעות מכונות כבדות ולעתים קרובות מביאים להשפעות סביבתיות שליליות כגון כריתת יערות והרס בתי גידול, יהלומי מעבדה נוצרים בסביבה מעבדתית מבוקרת תוך שימוש בתהליכים טכנולוגיים מתקדמים כגון שקיעת אדים כימית (CVD) או גבוהה סינתזה בלחץ, בטמפרטורה גבוהה (HPHT). תהליכים אלו צורכים משמעותית פחות אנרגיה ומשאבים בהשוואה לכריית יהלומים טבעיים, מה שהופך את יהלומי המעבדה לידידותיים יותר לסביבה.
יהלומים שגדלו במעבדה אינם תורמים לניצול משאבי אנוש וטבע, כמו גם להפרות של זכויות האדם הקשורות לרוב בכריית יהלומים.
יהלומים שגדלו במעבדה נחשבים גם לירוקים מכיוון שטביעת הרגל הפחמנית של יהלומי מעבדה נמוכה משמעותית מזו של יהלומים מכרו. על פי מחקר של קרן Carbon Trust, טביעת הרגל הפחמנית הכוללת של יהלומי מעבדה נמוכה בערך פי 20 מזו של יהלומים מכרו.
לסיכום, יהלומי מעבדה נחשבים לירוקים בשל התהליכים הידידותיים לסביבה המשמשים לייצורם, אשר צורכים פחות אנרגיה ומשאבים, ואינם תורמים להשפעות סביבתיות שליליות כגון כריתת יערות או הרס בתי גידול. הם גם נחשבים לירוקים מכיוון שיש להם טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר מיהלומים שנכרו.